פסיכותרפיה

על טיפול רגשי לילדים, נוער ומשפחות בגישת ה-Reaching Out

כיתה היברידית – לימודים בכיתה ובזום במקביל על פי בחירתך

הגישה הטיפולית הייחודית שלנו, מציעה טווח רחב של התערבויות טיפוליות וכן אפשרות למפגשים בסביבה בטוחה ומוכרת לפיכך, מתמחה המכון בעיקר בטיפול רגשי-נפשי בילדים, נוער ובני משפחותיהם, המקיימים את רב האינטראקציות שלהם זה מול זה בסביבה מרכזית אחת. לא פעם מתקשים ההורים בגיוס ילדיהם לתהליכים טיפוליים "רגילים", הנערכים מחוץ לסביבה זו. לפניכם מספר נקודות מרכזיות בגישה הטיפולית ושיטת העבודה שלנו עם ילדים, נוער ומשפחות:

• גישת ה-ReachingOut בפסיכולוגיה רואה את המשפחה כיחידה אקולוגית בסביבתה, בה כל התהליכים המתקיימים בכל זמן נתון משפיעים על כל אחד מחבריה. הדבר נכון לגבי השפעות חיצוניות (בין בן משפחה לסביבה) ונכון גם לגבי השפעות פנימיות (אירוע בין שני בני משפחה המשפיע על האחרים).

• גישת ה-ReachingOut רואה את הילד כלב ליבה של המערכת הסביבתית, כמושפע ומשפיע באופן ניכר על מצבה האקולוגי של המשפחה כולה והמערכות הנוספות שהיא מעורבת בהן.

• אנו רואים בכל ילד כאחד שנולד עם פוטנציאל אינסופי למימוש עצמי מרבי.
  אם קיימת אצל הילד בעיה אורגאנית מולדת כלשהי או בעיה תורשתית העלולה להתפרץ, זוהי בעיה בפני עצמה שהילד צריך ללמוד להסתגל אליה. אולם הדרך שבה ההורים, האחים, הסביבה והילד עצמו מתייחסים אליה – מהווים בעיה נוספת ושונה.

​

בתרגום מילולי "הושטת יד", כביטוי וכמונח פסיכולוגי משמש לתאר מצב בו מוגשת עזרה לאדם המתקשה לבקש אותה לעצמו.

שיטת העבודה הטיפולית בReachingOut שמה דגש מיוחד על הקשר הטיפולי הנוצר ומתפתח דרך האינטראקציה האישית בין איש המקצוע והילד. הגישה גורסת כי קשר זה יוצר ומקדם תהליכי שינוי חיוניים בחייו של הילד ומשפחתו. לכן עבורנו המטפלים, הילד הוא מרכז הטיפול: כל הטיפול נערך למענו, איתו, לכבודו ולמען טובתו. אנו שמים דגש על חיבור לצרכיו, רצונותיו, תפיסותיו, מרכזי התעניינות, עולמו החברתי, החיצוני והפנימי של הילד איתו אנו עובדים.

​

אנו מאמינים כי תהליכי שינוי אלה נכון שיתרחשו במרחב המציאות הטבעית של הילד ומשפחתו, וכן בבחירה חופשית של הילד את הסביבה הנוחה ביותר עבורו ליצירת המרחב הטיפולי. מסיבה זו אנו מציעים את האפשרות לטיפול שיתקיים בבית, בגן, בביה"ס או בכל מקום אחר שהוא חלק בסביבת החיים המיידית.

·חשוב מאוד להבין את הטיפול שאנו עושים כטיפול סביבתי-מערכתי-משפחתי, ולא כטיפול בילד בלבד. גם כאשר המציאות אינה מאפשרת גישה ישירה וטיפול בכל בני המשפחה, נעבוד עם הילד "לבדו" אך בהקשר הסביבתי-מערכתי-משפחתי (כולל התחום החברתי והבית ספרי).

חשוב לציין לסיום שאין שתי מערכות זהות, כפי שאין שתי מציאויות שהן אותו הדבר. כל ילד, אדם ומשפחה הנם ייחודיים. הדבר נכון לגבי הטוב והחיובי שבהם ונכון לגבי הבעייתי והנוקשה שבהם. אין להשוות מקרה אחד למשנהו, לא בהגדרת הבעיות ולא בהתקדמות התהליך הטיפולי. יש להביט בילד בהשוואה לעצמו בלבד, ולהעריך את ההתקדמות, הן בחיים והן בטיפול, אל מול המצב הקודם- ולא בהשוואה לכל גורם חיצוני או פנימי אחר.

​

כמטפלים – עלינו לזהות אילו מהדינאמיקות שהילד מקיים הן המועילות ביותר לגדילתו והתפתחותו הרגשית ואילו יוצרות הפרעה בתהליך זה. כמו כן עלינו לבחון את הדיאלוג שמקיים הילד עם המציאות הסובבת אותו. כהורים לילדים חשוב שנזהה במהירות האפשרית את התנאים שמקשים על ההתפתחות אופטימאלית ונדע לפנות לעזרה מתאימה.